במהלך שנות ה-90 גובשו בעיריית תל אביב יפו ובחברת אוצר מפעלי ים החלטות אסטרטגיות להסבת נמל תל אביב ממתחם נמל תעשייתי מוזנח למרחב עירוני פתוח המיועד למסחר, תיירות ופנאי, כחלק מתפיסה עירונית כוללת לפיתוח ושיקום המתחם. בשלב זה פעל האזור כשני מתחמים נפרדים: שטח הנמל ההיסטורי ושטח מגרשי התערוכה ההיסטוריים, עם ניתוק תפקודי ותחבורתי ביניהם.
בראשית שנות ה-2000 הושלם בהדרגה השיקום הפיזי של רציפי הנמל, שכלל חיזוק רציפים קיימים, הסבת מחסנים היסטוריים לשימושי מסחר, הקמת טיילת עץ רציפה ויצירת מרחב הליכה פתוח ונגיש לציבור. תהליך זה הוביל לשינוי מהותי באופי המתחם ולהפיכתו למוקד בילוי עירוני פעיל, ובהתאם לכך נוצר צורך הולך וגובר במענה תחבורתי ובפתרונות חניה המותאמים לאופי החדש של המתחם.
מתנ ליוותה את נמל תל אביב החל משנות ה-90, משלביו הראשונים של תהליך השינוי, דרך שלבי הפיתוח ההדרגתיים של כל אחד מהמתחמים, ועד לאיחוד שטחי הנמל ומגרשי התערוכה תחת ניהולה של חברת אתרים העירונית.
במסגרת זו בוצע תכנון ופיתוח של הרחוב הראשי במתחם, וכן תכנון והסדרה של מגרשי החניה השונים, תוך התאמה לתפקודו של הנמל כמרחב עירוני אינטנסיבי, רגיש לסביבתו, ומבוסס על תנועת מבקרים בהיקפים משתנים. הפרויקט משקף תהליך תכנוני מורכב של התאמת תשתיות תנועה וחניה למתחם היסטורי שעבר שינוי ייעוד עמוק, תוך איזון בין שימור, תפעול יומיומי וצרכים תחבורתיים של אתר בילוי עירוני מרכזי.
